לפני עשר שנים המילה "מדיטציה" הייתה מילה גסה עבורי. "גסה" משום שהייתה זרה, לא מובנת, עוטה מסתורין, ומשום כך מעוררת התנגדות, ובאותה עת גם עניין ומשיכה.
לימים, נחשפתי לעולם המדיטציה באופן רציני ומעמיק, והמצחיק הוא שעדיין לא התחברתי למושג "מדיטציה". ואפילו היום, כשאני באה לתת שם למה שאני עושה, אני בוחרת בשם "מדיטציה", על אף שהיא מעלה איתה סך דעות קדומות והנחות מוטעות, רק משום שזו המילה הרווחת לתקשר נוכחות שקטה ושלמה במודעות.
אז אם אתם לא חשים בנוח עם המושג "מדיטציה", אם לא ברור לכם במה מדובר, אם יש לכם דעות קדומות בעד או נגד ? אתם במקום טוב ומאוד "נורמלי" להתחיל ולברר, דרך החוויה הישירה שלכם.
קיימים סוגים רבים של טכניקות
מדיטציה, אך המהות הבסיסית של כולם היא אותה מהות ? נוכחות שלמה, פשוטה וטבעית במודעות חובקת-כל, חובקת כל מה שמתרחש בתוכה בשיוויון.
המדיטציה מזמינה אתכם למפגש עם השקט שאתם כבר. האהבה שאתם היא. האמת הפשוטה, שאולי שכחתם, משום שהיא נוכחת בטבעיות,מאז שאתם מכירים את עצמכם, ועוד הרבה קודם...
השקט הזה מכיל גם את הרעש.
האהבה מכילה את כל קשת הרגשות שאתם חווים.
כך שאין צורך להיות מישהו אחר ממי שאתם.
אז איך זה עובר ממילים לחוויה? מרעיון למשהו שאפשר לחיות?
יש דרכים רבות, טכניקות שונות, מורים ממסורות שונות, וכל אחד בוחר את שמתאים לו.
הגופנפש יודע.
הוא יעשה את שלו.
אנחנו רק נאפשר.